תסמונת תפס של מפרק הירך (Femoroacetabular Impingement)
תסמונת תפס מהווה גורם שכיח לכאבים המערבים את מפרק הירך. תסמונת זו נגרמת כתוצאה מחיכוך בין ראש הירך לאצטבולום בעת הנעת המפרק במקרים אשר ישנו שוני מבני בעצמות אלו. כתוצאה מכך יכול להיגרם קרע של הלברום ובהמשך אף לפגיעה בסחוס המפרקי וארטריטיס. תסמונת תפס מחולקת לשני סוגים עיקריים: כיסוי יתר של האצטבולום (מבנה פינצר) ומבנה סגלגל (אליפטי) של ראש הירך (מבנה קאם).
במהלך פעילות יומיומית (רגילה או מאומצת) ראש הירך האליפטי מתחכך בשוֹלי האצטבולום וגורם ל״תפס״ או לכידה של הלברום בין שתי העצמות הללו, מה שגורם לקרע של הלברום ובסופו של דבר אף לשחיקה של מפרק הירך.
ניתן לתקן קרעים של הלברום בשיטה ארטרוסקופית. בנוסף לתיקון הלברום יש לטפל גם במבנה האליפטי של ראש הירך ובכך למנוע הימשכות של תסמונת התפס והישנות של הקרע.
ארטרוסקופיה של מפרק הירך מורכבת משיוף המבנה האליפטי של ראש הירך ושחזור צורתו הכדורית של ראש הירך (פמורופלסטיה) ומשיוף הכיסוי העודף של שולי האצטבולום (אצטבולופלסטיה). מטרת פעולות אלו (אצטבולופלסטיה ופמורופלסטיה) הינה לאפשר תנועה חופשית של מפרק הירך ללא חיכוך בין העצמות.
דיספלזיה
בדיספלזיה של הירך, האצטבולום (״מכתש״) אינו עמוק דיו בכדי לכסות את ראש הירך בצורה מספקת וכתוצאה מכך חלק גדול מהעומס המופעל בנשיאת משקל מרוכז באזור קטן יחסית.
חולים עם דיספלזיה של הירך נמצא בסיכון מוגבר לחוסר יציבות של מפרק הירך, קרעים של הלברום, וארטריטיס בגיל צעיר.
ניתן לטפל בדיספלזיה בדרגה קלה באמצעות ארטרוסקופיה של מפרק הירך, במהלכה מתבצע תיקון של הקרע בלברום והידוק הקופסית של מפרק הירך.
בדיספלזיה בדרגות מתקדמות יש צורך באוסטאוטומיה של האגן בכדי להשיב את היציבות למפרק הירך. במקרים מסוימים ניתן לבצע טיפול משולב במהלכו מתבצע תיקון של הקרעים בלברום בגישה ארטרוסקופית ויצוב המפרק הדיספלסטי באמצעות אוסטאוטומיה של האגן.
תסמונת הירך הקופץ (Snapping Hip Syndrome)
בתסמונת הירך הקופץ, קיצור של גיד האיליופסואס (iliopsoas) מייצר קול ״נקישה״ כתוצאה מחיכוך של הגיד כנגד ראש הירך ומלווה לעיתים בכאב. במרבית המקרים ניתן לטפל בתסמונת זו באמצעים לא ניתוחיים כמו פיזיותרפיה.
בורסיטיס של הירך (Trochanteric Bursitis)
בורסה היא למעשה שק המכיל נוזל המשמשת להפחתת החיכוך בין רקמות בגוף כמו עצמות וגידים. בבורסיטיס ישנו תהליך דלקתי המערב את הבורסה וכתוצאה מכך נגרם כאב בצד החיצוני של הירך. במרבית המקרים ניתן לטפל בבורסיטיס של הירך באמצעים לא ניתוחיים לרבות נוגדי דלקת, פיזיותרפיה, והזרקות (קורטיזון, PRP).
יש לציין כי בורסיטיס של הירך יכול להוות סימן מקדים לקרע של גיד הגלוטאוס מדיוס (Gluteus Medius). במקרים אלו ניתן לאמת את האבחנה באמצעות בדיקה גופנית ו- MRI.
תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית (Iliotibial Syndrome)
הרצועה האיליו-טיביאלית נמצאת בצד החיצוני של הירך. היא יוצאת מכנף האיליום של האגן, עוברת מעט שטחית לגבשושית הגדולה של הירך ומסתיימת בצד החיצוני של הברך. תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית שכיחה בספורטאים ובמיוחד ברצים. בעקבות קיצור של הרצועה חלק מהמטופלים מתלוננים על ״קפיצה״ בצד החיצוני של הירך. מרבית החולים משתפרים תחת טיפול שמרני הכולל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, שינוי בדפוסי הפעילות הגופנית, ופיזיותרפיה המשלבת תרגילים למתיחת הרצועה האיליו-טיביאלית.
תסמונת שריר הפיריפורמיס
תסמונת שריר הפיריפורמיס היא תסמונת עצב-שריר אשר יכולה לגרום לכאב עמוק בישבן ובצד האחורי של הירך. הפיריפורמיס (Piriformis) הוא שריר אחורי האחראי על תנועה סיבובית של הירך. מכיוון שהשריר ממוקם בקרבת העצב הסכיאטי, תסמונת שריר הפיריפורמיס יכולה לגרום לתסמינים הדומים באופיים לסיאטיקה (Sciatica), כמו כאב מקרין לאורך הרגל ולכן לעיתים קרובות יש קושי באבחון תסמונת זו. תסמונת שריר הפיריפורמיס לרוב מטופלת באמצעים לא ניתוחיים לרבות שינוי דפוסי פעילות, פיזיותרפיה, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וזריקות תחת הנחיית אולטרסאונד.
נמק העצם של ראש הירך (Avascular Necrosis)
נמק של העצם הנגרם כתוצאה מלקות באספקת הדם לראש הירך יכול להיווצר לאחר אירוע טראומטי כמו שבר או פריקה של מפרק הירך או כתוצאה ממצב רפואי מתמשך כמו סכרת או שימוש ממושך בסטרואידים. הנמק יכול לגרום בסופו של דבר לקריסה ושינוי בצורתו של ראש הירך. כאשר מצב זה מאובחן לפי הקריסה של ראש הירך ניתן לטפל באמצעים המשמרים את ראש הירך. במקרים אשר החלה קריסה של הראש ניתן לטפל באמצעות החלפת ירך בגישה קדמית, זעיר-פולשנית.
שחיקת סחוס במפרק הירך והברך (אוסטוארטריטיס, Osteoarthritis, OA)
אוסטאוארטריטיס של מפרקי הירך והברך יכול לגרום לכאב עז והגבלה בטווחי תנועת הירך הנובעים מחיכוך ישיר בין העצמות וגורמים בסופו של דבר להגבלה בתפקוד היומיומי. טיפול באוסטאוארטריטיס כולל אמצעים לא ניתוחיים לרבות פיזיותרפיה וזריקות להקלה בכאב.
במפרק הירך ניתן לטפל בדרגה קלה של שחיקת סחוס באמצעות ניתוח ארטרוסקופי לצורך הקלה בכאב ודחיית הצורך בהחלפת ירך. במצב של שחיקת סחוס מתקדמת ניתן לטפל באמצעות החלפת הירך או הברך.
החלפת הירך מתבצעת בגישה קדמית, זעיר-פולשנית.
החלפת הברך מתבצעת תחת הנחייה רובוטית.
